פסק-דין בתיק רע"א 53269-02-12

1.         לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה - לרבות הסכמת המשיבה כי הבקשה תידון כערעור - יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור.

2.         הערעור לאחר שהרשות ניתנה הוא על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מרב קלמפנר-נבון) מיום 6/3/12 בת"א 37636-11-10, לפיה הורתה על מינוי מומחה גם בתחום האורתופדי - ד"ר בר יפתח, תוך התעלמות מהסכם דיוני שנכרת בין הצדדים, בנוגע למינוי מומחה בתחום זה.

            בהחלטה שנתנה ביום 29/2/12 הוריתי על מתן תשובה לבקשת רשות הערעור, ואף הועלתה במסגרתה הצעה לסיום המחלוקת בפני, בהסדר. משלא ניתנה הסכמה להצעה, יש ליתן פסק-דין.

3.         המערער הגיש תביעה לבית משפט השלום בגין תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפיצויים ) שארעה לו, לטענתו, ביום 22/3/04. עם הגשת התביעה הגיש המערער בקשה למינוי מומחים רפואיים, בין היתר, גם בתחום האורתופדי.

            לאחר הגשת התביעה ניהלו הצדדים משא ומתן ביניהם, וביום 24/1/11 הוסכם על מינויו של ד"ר דוד אנג'ל כמומחה בתחום האורתופדי (להלן: המומחה המוסכם ). על פי סע' 8 בהסכם הנ"ל, הקביעות בחוות הדעת יחייבו גם במסגרת הליכים בבית המשפט, ודינה של חוות הדעת כאילו הוגשה בידי מומחה שמונה לפי תקנה 7 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: התקנות ).

            על פי חוות הדעת של המומחה המוסכם, נותרה למערער נכות אורתופדית בשיעור של 15%, בגין פגיעה בברך, ולא נותרה לו כל נכות בצוואר או בגב, עקב התאונה.

4.         בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום מינה בית המשפט מומחה גם בתחום האורתופדי, מבלי שהזכיר את ההסכמה האמורה, וממילא לא נדרש להבהיר מדוע התעלם מאותו הסדר דיוני בין הצדדים, תוך התעלמות בין היתר, מ הלכת ביאזי (ע"א 61/84 , פ"ד מב(1) 446), ומדוע לא ראה בחוות הדעת שהוגשה על ידי המומחה המוסכם כחוות דעת שהוגשה על ידי מומחה לפי תקנה 7 לתקנות, כמוסכם בין הצדדים.

5.         לטענת המערער, הובא לידיעת בית משפט קמא כי קיימת חוות הדעת של המומחה המוסכם בישיבת קדם המשפט וכי המערער מבקש להסתמך עליה. בית המשפט נתן החלטתו תוך התעלמות מההודעה האמורה, וגם לאחר המצאת עותק מחוות הדעת לא שינה את ההחלטה מיום 6/2/12.

לפיכך, לעמדת המערער  כל עוד לא הוגשה בקשה מטעם המשיבה לפסילת חוות דעתו של המומחה המוסכם ולא נתקבלה החלטה המקבלת הבקשה האמורה, לא היה מקום למינוי מוחה נוסף בתחום האורתופדי.

6.         בתשובת המשיבה הובהר כי אכן ישנם טיעונים אשר יכול ויביאו לפסילת חוות הדעת שניתנה על ידי המומחה המוסכם. לעמדתה פניית המערער לבית משפט זה בבקשת רשות הערעור לא נעשתה בניקיון כפיים ובתום לב, והמערער לא הביא את מלוא הנתונים הנדרשים בפני ערכאה זו.

            על-פי גרסת המשיבה החליט בית משפט קמא על מינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי, מאחר שלא ניתן לתת אמון בחוות הדעת של המומחה המוסכם. לגרסת המשיבה לאחר שנוהל מו"מ בין הצדדים ובטרם החליטה המשיבה להוציא התיק להגנה חיצונית, נחתם ההסכם בין הצדדים. תחילה מונה ד"ר רוזן כאשר גם המערער היה מיוצג על ידי עו"ד אחר. ד"ר רוזן בדק את המערער ביום 24/8/09 וביום 11/9/09 העביר מכתב לבא-כוחו הקודם של המערער עם העתק למשיבה, שם נכתב:

                        " מאז תאריך הבדיקה הוטרדתי ע"י מר חדיד מספר רב של פעמים במרפאתי והדברים הגיעו לכדי כך שקיבלתי שיחות טלפון לביתי הפרי ובו "הנחיות" כיצד לכתוב את חוות דעתי.

                        ... מעולם לא נתקלתי ביחס מסוג זה בעזות מצח ובניסיון בוטה להשפיע על דעת מומחה בכתיבת חוות דעתו.

                        אני חש מאוים לכתיבת חוות דעת בתיק זה, ומבקש לוותר על המינוי תוך ויתור על שכר טירחתי ... ".

(סעיף 3 של כתב התשובה).

עוד פורט כי בעקבות האמור, אף הוחלף ייצוגו של המערער, בעקבות התפטרות בא-כוחו הקודם של המערער, וד"ר אנג'ל מונה כמומחה חליף.  אך על-פי תוכן חוות הדעת יש חשש כי גם מומחה זה נתון היה למסכת איומים החורגות מהמקובל.

בנסיבות אלה, סבורה המשיבה, כי כדי לאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת רפואית בה יוכל להיעזר, יש לאפשר מינוי חדש, וכי היוזמה למנות מומחה נוסף הייתה של בית המשפט.

            בפירוט שהובא, יש כדי לבסס החלטה המורה על מתן רשות ועל שמיעת הבקשה, כערעור.

7.         מעיון בחומר שצורף לבקשת רשות הערעור עולה, כי בתגובת המשיבה לבקשה למינוי מומחים ציינה אכן המשיבה (בסע' 1 של התגובה) כי מונה מומחה אורתופד וניתנה חוות דעתו. לא הועלתה כל טענה בנוגע לתוכנה של חוות הדעת ו/או בקשה לפסילתה.